שיהיה לנו לבין הזמן שיש לנו בפועל? וכשמדובר במורות, שלפעמים אפילו לא מספיקות לאכול משהו בהפסקה, התחושה הזאת אפילו חזקה יותר. ואם מדובר בתקופה של כתיבת תעודות, אסיפות הורים או ישיבות פדגוגיות- אז בכלל…. ומה אם הייתי אומרת לכם שמצאתי נוסחא סודית לחיסכון בזמן? אני בן אדם מאוד מסודר. עם השנים הבנתי שזו ממש נקודת חוזק שלי. היכולת לארגן דברים עזרה לי לייעל הרבה תהליכים ובא לי לחלוק אתכם 3 טיפים מנצחים שחסכו לי הרבה זמן יקר והביאו אותי הרבה יותר מוכנה לכיתה:

אז מה היה לנו פה?

שלב ראשון: לכתוב את מערכת השעות שלי ולסמן תחת כל שיעור מה אני הולכת ללמד.
שלב שני: להחליט מה אני עושה במשבצות הריקות שבהן אני לא מלמדת (צילומים/ שיחות/ מנוחה/ הכנת השבוע הבא ועוד) שלבים למתקדמות: למי שמחליטה על פתיחת הטבלה כקובץ sheets, עם לשונית לכל שבוע. מוזמנות להציץ בדוגמא
שלב שלישי: הטמעת קישורים של מערכי השיעור
שלב רביעי: ממלאים טבלת הכנות, שגם בה מטמיעים את הקישורים הרלוונטיים- הדפים שצריך להדפיס, עם מי אקיים השבוע שיחות אישיות ועוד.
שלב אחרון וחד פעמי!: הטמעת מסמך הsheets על מסך הבית של הטלפון

2. הכל בדרייב

אם את עדיין כותבת מערכי שיעור בWORD המילים האלו מופנות אלייך. למה הדרייב עדיף?
א- כי אפשר לפתוח כל מסמך מכל מחשב, בלי צורך בדיסק און קי/ מייל או כל דבר כזה. חוסך גם הדפסה למי שנוח לה…
ב- מכירות את זה שהכנתן קובץ או מצגת מושקעת, פתחתן אותה במחשב אחר והכל קפץ לעמוד הבא/ זז וכו'? אז זה לא קורה בדרייב. מכל מחשב תקבלי את אותו המסמך שיצרת ובאותה התצורה שרצית.
ג- הכל נמצא גם על הטלפון שלך… יש יותר נוח מזה? את בדרך לכיתה ורוצה להיכנס לאיזה קובץ? לא צריך לנבור במייל או לשלוח לעצמך בוואטצאפ, זה פשוט כאן…

3. מבנה לכתיבת מערך שיעור

אני קוראת לזה נוהל מוצ"ש. ממש כמו צחצוח שיניים זה הפך להיות הרגל קבוע. מדי מוצ"ש אני יושבת על בניית התכנית לשבוע הבא. עכשיו תשאלו מה מורה שכבר עשור נכנסת לכיתות צריכה לבנות שיעורים? שאלה במקום. והאמת היא שאני עושה את זה בעיקר בשביל עצמי. כדי לפגוש בתוכי את התשוקה שלי לחומר הנלמד. אז איך אני בונה שיעור? אחרי שכתבתי לעצמי בסידור השבועי מה אלמד בכל שיעור, אני עוברת נושא נושא ובוחרת בתוכו נקודת חיבור שממנה אתחיל, שמתוכה אחבר את התלמידים (ואת עצמי). למשל: בשיעור על "לך לך" (בראשית י"ב), אבחר להתבונן בדילמה שבין חיבור למשפחה לבין ערכים ותפיסות עולם.

לאחר מכן אני בוחרת את האופן שבו אביא את הנושא הנבחר לדיון. למשל: דרך צפייה בסרטונים על חוזרים בתשובה שבחרו להתנתק ממשפחתם לטובת תפיסת העולם שאימצו. חשוב לי לציין שהחשיבה הזאת כוללת שני שלבים: שלב ראשון: חשיבה על נקודות הרגש השונות שנובעות מפרק הלימוד. שלב שני: עם מה הייתי רוצה שהתלמידים יצאו מהשיעור? מה החשיבות של הבאת הנושא הזה לשיח? לסיכום: תהליך העבודה שלי מתחיל מסימון הפרק/ הנושא הנלמד ← בחירת "נקודת חיבור" ערכית/ רגשית לנושא ← ניסוח שאלה לפתיחת השיעור או סרטון או כל כלי מתודי אחר שיעורר את השאלה וממנו חיבור לפרק או לתוכן הטקסטואלי של השיעור.