נדבק לי הריח של המדורה מהצופים ולא יוצא. כבר 20 שנה לא מרפה. ואת אותו המעגל הבלתי פורמלי אני מכניסה לקירות בית הספר. שוברת קירות, טורים, שולחנות. פשוט מעגל. פשוט שיחה. פשוט משחק. המעגל מחבר את כל קצוות הכיתה, מפרק את המבנה הנוקשה של “עיניים ללוח” ומאפשר שיח עמוק ואינטימי.
אני מאמינה שבית הספר חייב לשים יותר דגש על הבית ולא רק על הספר. רק כשמרגישים בבית- נפתחים ומעמיקים. מרחב למידה בייתי מתבטא במקום הפיזי, בשפה ובטקסים והוא בונה שייכות, מוגנות ומסוגלות.
הנוער שלנו צמא למבוגרים משמעותיים שיראו אותם, יקשיבו להם ויתעניינו בעולמם. זה כמעט בלתי אפשרי בפורמט של 45 דקות, 35 תלמידים, אבל במודל המעגלים זה קורה, בעוצמה ובמינונים הנכונים לכל ילד וילדה.
עיניים בלב מנסה להתאים עצמה לעולם הנוכחי ולשנות את מה שלא עובד בבית הספר, אבל עושה את זה דווקא דרך חזרה אל הפשוט, חיבור אנושי כמו של פעם, של משחק, של שיחה… יש הטוענים ששינוי חייב לאחוז במוכר.
עיניים בלב הופכת את האתגרים ואת נקודות העיוורון של המערכת להזדמנות לחוויה חינוכית מרגשת ומעצימה. שעת מילוי מקום היא לא זמן לסתימת חורים אלא פתח ללמידה אחרת. הפסקה היא לא רק מה שקורה בין השיעורים, אלא מרחב להתפתחות חברתית. וכמובן, כל שיעור הוא הזדמנות למסע.
ניצור קשר בהקדם
